חוסר ידע ופחד טבעי גורמים לנהגים רבים לסרב לבדיקת שכרות על ידי שוטר. זאת טעות חמורה, כיוון שבמקרים רבים, למרות שתיה של אלכוהול לפני העצירה ע"י השוטר, רמת האלכוהול בדם היא בגדר המותר, אך סירוב לבדיקת ינשוף הופך את הנהג לאשם בנהיגה בשכרות כמעט אוטומטית.
נהגים עושים לא מעט טעויות על הכביש. בד"כ מדובר על עבירות תנועה אך לעתים זאת יכולה להיות גם טעות של חוסר ידיעת החוק וחבל שכך. אי הסכמה לבדיקת שכרות על ידי שוטר היא דוגמא טוב הלכך. יש לא מעט נהגים שמסרבים לעבור בדיקת נהיגה בשכרות והדבר רק מסבך אותם מבחינת החוק, כאשר יש סיכוי טוב שהם כלל אינם נוהגים בשכרות וחושבים שכוס בירה ששתו כמה שעות קודם לכן יכולה לסבך אותם.
מהי בדיקת שכרות בנהיגה?
בישראל יש שתי שיטות של בדיקת שכרות בנהיגה:
- בדיקת ינשוף – מכשיר אליו נושפים אוויר והוא קובע את רמת האלכוהול בדם. נפוץ בעיקר בבדיקות אקראיות של המשטרה, בעיקר בשעות הלילה ובסופי שבוע. ניתן לדרוש מכל נהג לעצור לבדיקת ינשוף כאשר סירוב לבדיקת ינשוף יוביל להליך משפטי נגד אותו הנהג.
- בדיקת דם – הבדיקה מבוצעת בעיקר במקרים של תאונת דרכים או כאשר יש חשד סביר שהנהג נוהג בשכרות והמשטרה רוצה בדיקה "יסודית" יותר. גם כאן אין אפשרות של סירוב לבדיקת דם שכזאת למעט מקרים חריגים.
מה קורה במצב של סירוב לבדיקת שכרות בנהיגה?
כאשר נהג נעצר על ידי שוטר ומתבקש לערוך בדיקת נהיגה בשכרות, אך מסרב לעשות זאת יש כמה תקנות שמופעלות על ידי המשטרה כנגד אותו הנהג.
- סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע כי אם סירב הנהג לערוך את הבדיקה הוא ייחשב כנוהג בשכרות.
- סעיף 169ו(א) לפקודת התעבורה קובע שאותו הנהג יעמוד למשפט ובית המשפט רשאי לשלול את הרישיון שלו למשך שנתיים. (במקרה של עבירה שניה של אותו הנהג השלילה תהיה ל 4 שנים).
השוטר שעוצר את הנהג לבדיקה מחויב להסביר לנהג את הסעיפים הללו כדי שיהיה מודע להשלכות האפשריות שלהן.
מהי כמות האלכוהול המותרת בדם בעת נהיגה?
הרף בו נחשבת נהיגה בשכרות הוא זיהוי של יותר מ 240 מיקרוגרם אלכוהול ביחס לליטר של אוויר. נהג שנתפס בערכים גבוהים מהמותר בחוק יקבל פסילה של רישיון הנהיגה ל 30 יום על המקום.
לסיכום, כמו בכל משפט בעניין עבירות תעבורה, גם כאן אפשר לערער על תוצאות בדיקת הינשוף. למרות זאת הבדיקה נחשבת אמינה מאוד מבחינת בית המשפט. ערעורים רלוונטיים בד"כ במקרים בהם השוטר קובע שהנשיפה בוצעה במכוון בעוצמה חלשה מדי כדי לשבש את התוצאות שלה. מבחינת החוק ייחשב הדבר כסירוב להיבדק. אם הנהג יוכיח לבית המשפט כי הוא חולה במחלת ריאות או אסטמה שמקשים עליו לבצע נשיפה חזקה לבדיקה, ייתכן והערעור שלו יתקבל.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד עידן לוי – עורך דין תעבורה בצפון אשר מעניק ייצוג, הגנה וליווי משפטי מקצועי לנהגים שביצעו עבירות תעבורה בפריסה ארצית. אם אתם מחפשים עורך דין תעבורה בקריות או עורך דין תעבורה בחיפה – המשרד הוא הכתובת!